הפעם, ד"ר מאיה רוזמן הקדישה את פינת 'טוב לדעת' השבועית שלה על מנת להסביר כיצד מתנהלים עם צרבות והאם אפשר למנוע אותן. "מה גורם לצרבות ורפלוקס ומה הפתרונות התזונתיים?", שאלה המומחית תחילה, והסבירה: ״תחושת הצרבת וה'עלייה' של המזון כלפי מעלה אחרי הארוחה, מלווה רבים מאיתנו ולפעמים במשך שנים רבות״.
איך אפשר להפחית את התופעה? "בין צינור הוושט לקיבה ישנו סוגר, שנקרא LES. סוגר זה הוא בעצם שריר טבעתי, והוא מושפע מדברים רבים, שגורמים לו לפעמים להיות רופף ולא להיסגר כמו שצריך. אם הוא לא ממש סגור טוב, החומצה של הקיבה יכולה 'לעלות למעלה' לצינור הוושט ולגרום לתחושת צריבה, כי הדפנות של צינור הוושט עדינות מאוד ורגישות", הסבירה.
בהמשך, מנתה שלל פעולות שעדיף לעשות כדי להימנע מתחושת הצרבת -
מפרידים נוזלים ומוצקים - "כדאי מאוד לא לשתות יחד עם האוכל ולא לדלל אותו – לא להגדיל את נפח הקיבה, ובנוסף לכך, למזון דליל יותר קל 'לעלות' מאשר למזון מוצק".
אוכלים מאכלים סופחי חומצה - "כדי למנוע מן החומצה לעלות כלפי מעלה, אפשר בזמן הצרבת לאכול מאכלים שסופחים אותה - צנימים, שקדים, טחינה גולמית, קרקרים יבשים. אלו מתנפחים מספיחת החומצה ומפחיתים צריבה".
נמנעים ממוצרי חלב - "אלו דורשים הפרשת יתר של חומצה לעיכולם ועלולים להחריף צרבות, כרבע שעה אחרי צריכתם".
נמנעים מחומצי וחריף - "בזמן צרבות כדאי להימנע ממאכלים חריפים מאוד, מיצים חומציים כמו מיצי פירות הדר, אלכוהול".
מקטינים ארוחות - "אם סובלים מצרבות באופן תדיר מומלץ לאכול ארוחות קטנות כדי לא למתוח את הקיבה, זה יכול לעזור לסוגר להישאר במצב סגור".
מפחיתים צריכת קפה ושוקולד - "אלו יכולים לגרום להחלשת השריר הסוגר, ולהחמרת מצבי צרבת ורפלוקס".
לא ישנים אחרי הארוחה - "לא כדאי ללכת לישון או לשכב אחרי האוכל, כי מצב שכיבה מקל על ה'עלייה' של החומצות. בישיבה או עמידה לחומצה קשה יותר לעלות".
נמנעים ממאכלים מטוגנים - "אלו קשים יותר לעיכול, שוהים זמן רב בקיבה ומעלים סיכוי לרפלוקס וצרבות".
לבסוף, סיכמה: "תרופות לטיפול בצרבת ורפלוקס מבטלות את הפרשת החומצות בקיבה, הן לא בהכרח פותרות את הבעיה אלא רק מקלות על תחושת השריפה. במקרים של דלקת בקיבה נטילת תרופות מאפשרת לגוף התמודדות והחלמה קלה יותר, וזאת כי אין גירוי חומצי ישירות על הדלקת".