"היום אני רוצה להתייחס לשאלה של מאזין קבוע שהגיעה בפייסבוק: אני רגיש ללקטוז, אבל אוהב מוצרי חלב. אני חייב לוותר עליהם?", סיפרה ד"ר רוזמן בפינת המיתוס.
"אז קודם כול אפשר להרגיע, זו לא בעיה נדירה. מעריכים שכ-70% מהמבוגרים בעולם סובלים מחוסר באנזים לקטאז, שהוא האנזים שמפרק את הלקטוז, סוכר החלב, במעיים שלנו. ואז כשאוכלים מוצרי חלב עלולים לסבול מכאבי בטן, מגזים, לפעמים משלשולים", הסבירה.
לדבריה, "ישנם היום הרבה מוצרי חלב דלי לקטוז, כמו חלב דל לקטוז, וכמו כן אפשר לקחת כמוסה עם האנזים שנקרא לקטאז ברגע שאוכלים מוצר חלב, ואז הוא מפרק את הלקטוז במעיים".
בהמשך ציינה כי "לאחרונה נערך מחקר שבו בדקו אם צריכת מוצרי חלב יכולה להגדיל את כמות הלקטאז במעיים, ולפי התוצאות אין כל קשר בין צריכת מוצרי חלב לבין כמות האנזים שהגוף מייצר. אבל קרה משהו מעניין אחר – צריכת מוצרי החלב גרמה להתפתחות חיידקים שאוהבים לקטוז במעי הגס. החיידקים האלו ייצרו את האנזים המפרק, ובכך גם הפחיתו את כאבי הבטן ואת התופעות לאחר צריכת מוצרי חלב, כך שתוכל לנסות אם גם אצלך זה קורה - לצרוך כמות מתונה של מוצרי חלב ולבדוק אם התופעות נעלמות אחרי כמה ימים".
עוד אמרה: "חשוב להדגיש שבגבינה צהובה, כדאי לדעת, כמעט שאין לקטוז. איך יודעים את זה? על אריזת מוצרי החלב רשום בטבלה 'פחמימות'. כל הפחמימות במוצרי חלב (ללא תוספת סוכר) זה הלקטוז. נניח אם רשום על משהו 5 פחמימות זה אומר שיש שם 5 גרם לקטוז במאה גרם מוצר.
"לצורך העניין בכוס חלב יש 10 גרם לקטוז (שתי כפיות), וזה הרבה. בגבינה צהובה רשום ליד הפחמימות 0.1 או משהו אחר שקרוב לאפס, ולכן רוב הגבינות הקשות מתאימות גם אם יש רגישות כזו למוצרי חלב", סיכמה.