אם אתם חשים רעב לעיתים קרובות, לאו דווקא כי באמת לא אכלתם הרבה זמן, כנראה שאתם לא לבד. בפתח התוכנית, סיפרה ד"ר מאיה רוזמן על הורמון הגרלין, שיש לו חלק לא מבוטל בעובדה שאנחנו בעיקר רעבים במהלך היום. מופתעים? גם אנחנו.
"הורמון הגרלין (Ghrelin) מוכר בעיקר כהורמון הרעב, וזה בהחלט נכון: הוא אחראי לתחושת רעב עזה, במיוחד כשהקיבה ריקה", הסבירה ד"ר רוזמן תחילה. "אבל מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שלגרלין יש גם תפקידים חשובים נוספים בגוף, וההשפעה שלו חורגת הרבה מעבר לאכילה. מעבר לעידוד תיאבון, לגרלין יש תפקיד מווסת במאזן האנרגיה, השפעה על חילוף החומרים, שמירה על רמות סוכר, ויסות הורמון הגדילה, ויש אף מחקרים המצביעים על תרומתו האפשרית בהפחתת דלקתיות".
בהמשך הוסיפה: "אז מה בעצם עושה הגרלין? ראשית, הוא מפעיל את התיאבון: הגרלין מופרש מהקיבה והמעי הדק כאשר הם ריקים, והוא מאותת למוח שהגיע הזמן לאכול. הוא מופרש גם בתגובה לירידת סוכר בדם, צום ממושך או מצבי סטרס, מה שמסביר למה אנחנו נמשכים למתוקים דווקא כשאנחנו עייפים או עצבניים. הגרלין משפיע גם על חילוף החומרים: גרלין קשור ישירות לשחרור הורמון הגדילה (HGH), שיש לו תפקיד בהתפתחות פיזית אצל ילדים ובני נוער, אך גם בהשפעה על קצב שריפת הקלוריות בגוף (המטבוליזם) בגיל מבוגר יותר. יתר על כן, מעודד הגרלין צבירת שומן: למרות שהמנגנון אינו ברור עד הסוף, מחקרים מראים כי גרלין מעודד אגירת אנרגיה בצורת שומן – כאמצעי הגנה לשימוש עתידי במצבי מחסור".
"הגרלין אף שומר על איזון סוכר: במצבי רעב, גרלין מסייע להעלות את רמות הסוכר בדם ולדכא שחרור אינסולין, כדי לשמור על אספקת אנרגיה יציבה לגוף ולמוח. אז למה בעצם אנחנו מרגישים רעב? כשהגרלין משתחרר, הוא "מדליק" אזורים במוח שקשורים לרעב ומעודד מחשבות אובססיביות על אוכל, אי שקט בבטן, עייפות, עצבנות, וחוסר ריכוז, וזו הדרך של הגוף להבטיח שנדאג להזין אותו בזמן. כשהגוף מזהה ירידה במשקל או צריכת קלוריות נמוכה, הוא מגביר את רמות הגרלין, וכך אנו מרגישים רעבים יותר, ושורפים פחות קלוריות. מתי רמות הגרלין עולות? בתקופות של צום או דילוג על ארוחות, בירידה חדה במשקל ובדיאטות קיצוניות, לאחר ניתוחים בריאטריים, ובאופן מפתיע גם בחוסר שינה כרוני. אפשר לשלוט בזה? תזונה עשירה בחלבון, פעילות גופנית קבועה ושינה איכותית ומספקת, וגם שמירה על משקל גוף יציב לאורך זמן, יכולים לסייע".