לא למדנו כלום
ענת דוידוב בטור אישי: "ישראל לא ממוגנת ברובה. ישראל לא ערוכה למלחמות. למה בשורה התחתונה אין גוף שאחראי לניהול הטיפול בעורף?"
ישראל במלחמה 698 ימים. 48 חטופים, ובהם חטופה אחת, עדיין בגיהנום בעזה. בסוף השבוע נציין 700 ימים. גם המספר הזה בלתי נתפס. איש לא תיאר לעצמו שישראל תגיע למספר הלא הגיוני הזה. איש לא תיאר לעצמו שכמעט אחרי שנתיים לא תקום וועדת חקירה ממלכתית. ראש הממשלה היה רוצה לבחור את חברי הוועדה בעצמו. לא יקרה. לכן הרחיק לוועדה ממשלתית. מן פטנט שיאפשר לו למנות את חבריה.
בינתיים מחאת המשפחות מתפשטת, והבוקר במהלך מוחים הבעירו צמיגים ושרפו רכב. לא לגיטימי.
בינתיים מבקר המדינה מפרסם היום דו"ח חמור על הכשלים במלחמה בתחום האזרחי, ומכוון ישירות לנתניהו, סמוטריץ' וגלנט. המבקר מתניהו אנגלמן, כמו שאף פעם לא שמעתם, על התנערות מאחריות. לא רק מתחילת מלחמת 7.10, אלא שנים אחורה. איפה היו כולם? למה במשך 17 שנה הממשלה לא השלימה את הפעולות לטיפול בעורף בשעת חירום? למה הקבינט החברתי כלכלי קיים רק חמש פגישות במהלך שנה שלמה? למה פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה קיבל אפס החלטות? אפס! כלום ושום דבר. וזה הפורום שאמור להוציא לפועל את ההחלטות של הקבינט למשל.
למה בשורה התחתונה אין גוף שאחראי לניהול הטיפול בעורף?
ישראל לא ממוגנת ברובה. ישראל לא ערוכה למלחמות. את התוצאה הכי חמורה ראינו במלחמת ישראל-איראן. הערכה שלנו? כלום לא ישתנה. לפחות ועדת חקירה ממלכתית שתקום, גם זה בספק גדול!
