ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום?
פינת המיתוס: ד"ר מאיה רוזמן שמה קץ למיתוסים סביב השעות המתאימות לארוחת הבוקר • וקובעת: "אם אין רעב אמיתי מוקדם בבוקר - לא חייבים לאכול בכוח"
קמתי ב 9 ואכלתי ב-9. זה נחשב ארוחת בוקר? או... התעוררתי ב 5, אבל לא יצאתי מהמיטה עד 7, ממתי לספור את הזמן מאז שקמתי ועד ארוחת בוקר? מהרגע שהתעוררתי או מהרגע שיצאתי מהמיטה?
"יש פה הרבה בעיות עם ההגדרות, בעיקר כשעבור רבים מאיתנו, ארוחת הבוקר היא לא קערת דגנים או חביתה, אלא כוס הנס-קפה המנחמת עם מעט חלב וסוכר", אמרה רוזמן.
חוק ה"קלוריה הראשונה": "אם שתיתם נס-קפה עם רבע כוס חלב ב-07:00 בבוקר, המטבוליזם שלכם התעורר רשמית ב-07:00, גם אם ה"אוכל" האמיתי יגיע רק ב-10:00".
האם יש “דדליין” אחרי ההתעוררות?: "אין במחקר הקלאסי כלל חד־משמעי של “חייבים לאכול תוך X דקות מהיקיצה”. במילים פשוטות: אם קמת ב־05:00 ואכלת ב־08:00 (3 שעות אחרי) - זה עדיין “בוקר” מבחינת פיזיולוגיה והרגלי אכילה". בנוסף לכך, הדגישה רוזמן: "מה שיותר חשוב הוא האם הארוחה הראשונה נדחית ל־11:00–13:00 באופן קבוע ואז גם הארוחות “זזות” מאוחר".
“אוכלים מוקדם” – יש יתרון?: "כן. יש נתונים תצפיתיים גדולים (לא ניסוי אקראי) שמצאו קשר בין ארוחה ראשונה מוקדמת יותר לבין סיכון נמוך יותר".
אז להקשיב לגוף ולא לאכול בכוח? : לדעתי המקצועית אם אין רעב אמיתי מוקדם בבוקר - לא חייבים לאכול בכוח. רק לשים לב: "אם הדחייה בבוקר גוררת אכילה גדולה יותר בערב/לילה (שם הסבילות לגלוקוז נוטה להיות פחות טובה אצל רבים). דחייה שמסתיימת ב־חלון אכילה מאוחר מאוד".
האם “אחרי 3 שעות” זו עדיין ארוחת בוקר?
"במחקר אין הגדרה אחת. יש מחקרים שמגדירים בוקר לפי השעון (“לפני 10:00”), ויש סקירות שמדברות על “הארוחה הראשונה שמספקת לפחות ~50 קק״ל בתוך שעתיים מהיקיצה” (זו דוגמה להגדרה שמשתמשים בה בחלק מהספרות), ציינה רוזמן.
"בפועל, קלינית: אם זו הארוחה הראשונה של היום והיא עדיין בבוקר מבחינת היממה שלכם—כן, זה “בוקר”", הוסיפה לבסוף.
