ד"ר מאיה רוזמן פתחה את תוכניתה עם התייחסות לאחד המוצרים האהובים ביותר על ידי הישראלים, בטח בתקופת חגי תשרי: הדבש.
לדבריה של המומחית, "הדבש קדם לאדם. נמצאו מאובנים של דבורת הדבש אשר משערים שהם למפני 100 מיליון שנה. הדבש הוא אולי המתוק הקדום ביותר, והטבעי ביותר, ויש עליו הרבה מיתוסים וגם מחקרים שמהללים את ערכו הבריאותי. הוא נמצא יעיל כנגד מחלות לב וסרטן, נמצא כמספק אנרגיה מהירה וזמינה לספורטאים בזמן פעילות גופנית אירובית מאומצת, בנוסף הוא אנטי-בקטריאלי ועוזר להחלמת פצעים וכוויות. היו מחקרים שהראו שיש בדבש נוגדי חמצון שעוזרים למערכת החיסון".
עם זאת, ד"ר רוזמן ביקשה מהמאזינים לשים לב לכמה דברים חשובים:
הדבש מכיל 82% פחמימות (השאר מים), מתוכן כולן הם סוכרים.
40% מהדבש הוא פרוקטוז, סוכר הפירות, והוא בעצם עשיר יותר בסוכר זה מאשר הפירות עצמם.
הפרוקטוז נספג לדם לאט יותר מאשר הסוכר הלבן (אינדקס גליקמי נמוך יותר), אבל למרות זאת הוא לא מומלץ אם יש נטייה לסוכרת.
הסיבה היא שהוא גורם לעמידות לאינסולין, צבירת שומן בטני, והחמרת מצבי סוכרת.
בכפית של דבש יש 20־30 קלוריות וזה כמו שיש בסוכר.
המומחית עוד הסבירה: "אז אם אתם מוסיפים לכל כוס תה כפית דבש, כדאי מאוד לספור את זה ולהיות ערים לכמות היומית שמצטברת. בשורה התחתונה, גם אם יש לדבש קצת יתרונות, הם לא משמעותיים לאור החסרונות של כמות פרוקטוז הענקית ויש להיזהר עם הכמויות שאוכלים". לסיכום, אמרה: "לא ממליצים לתינוקות לאכול דבש, עקב הסיכון שיהיו בו נבגים של חיידק הבוטולינום שגורם להרעלות מזון קשות. אמנם הסיכון לכך נמוך מאוד, אבל הוא קיים ולכן ההמלצה. ההרכב הכימי של צוף הפרחים הוא שקובע את סוג הדבש והצבע שלו - ככל שצבעו של הדבש כהה יותר, גם הטעם והריח יהיו חזקים יותר. מבחינה תזונתית אין הבדל".