האם כשאתם רואים את תאריך פג התוקף שעבר על מוצר מסוים, אתם ישר זורקים אותו, או שמא, אפשר להפעיל שיקול דעת? המאזין שוחח על כך עם ד"ר מאיה רוזמן, שחשפה כמה אמיתות מעניינות, שיגרמו לכם לחשוב שנית על תאריך פג התוקף.
תחילה המאזין ציין: "אני שונא לזרוק מזון, גם במסעדה אני מקפיד לאכול הכול בצלחת, ואם לא, אני לוקח. אני פשוט שונא לזרוק מזון. אני זוכר שכשהייתי בחיל הים, היו זורקים את העודפים לים, זה פשוט החריד אותי". הוא הוסיף: "יש על כל השקיות איזה תאריך של תוקף. התאריכים האלה הם די שרירותיים לא?"
ד"ר רוזמן הסבירה: "הרבה כותבים פג תוקף לפי שיקולים שהם לא בהכרח על פי מתי זה באמת פג. בשיקולים של סיכון מול תועלת, חברות מסוימות לוקחות את התאריך שזה יכול להתחיל אולי להיות פג תוקף במקרה של אחסון בתנאים לא אופטימליים, ואז הם אומרים, 'עדיף לנו שכולם יזרקו ויראו את התאריך, מאשר שמישהו אחד יתלונן ויתחיל לפרסם את זה ברשתות".
לדבריה, "גבינות צהובות נגיד מחזיקות הרבה יותר מאשר מה שכתוב על האריזה. חלב ניגר מחזיק בדיוק על התאריך, אולי יום-יומיים יותר. על הדברים היבשים כותבים סתם. לא אמור להיות שם שום דבר".
עוד אמרה: "ככל שאחוז הלחות יותר אפסי, כמו שיש בקטניות יבשות, הסיכוי שיהיה שם איזשהו עובש הוא נמוך מאוד. סתם תוקעים לך איזשהו תאריך, גם אם זה עבר בשנה, זה יכול להיות מצוין".
בהמשך השיבה לשאלה המסקרנת, מה עם השוקולד? "אחרי שהוא פג תוקף יש שינוי מסוים במרקם", הסבירה ד"ר רוזמן, וציינה כי השינוי בא לידי באבקה לבנה שמופיעה על השוקולד. "לי, אישית, זה יותר טעים. זה לא אומר על איזשהו קלקול או חיידקים או עובש וזה בסדר גמור. לי, זה אפילו יותר טעים ככה", סיפרה.
עם זאת, אמרה: "העניין, שבחלק מהמוצרים, כמו בשר, ביצים, חלב ניגר ומוצרי חלב לבנים, אתה יכול להתייחס לתאריך ופשוט לא לצרוך מאיזשהו פחד לאכול משהו שמגעיל אותך ולא טעים לך, וזה יעשה לך איזו טראומה - או באמת לטעום ולהריח ולהחליט בעצמך. אין פה חוקים חד משמעיים".
לטענתה, "זה מאוד תלוי באחסון בהובלה, ברשתות השיווק, ב-איך זה הגיע אליך, ובעוד הרבה דברים אחרים. אתה יכול להפעיל את שיקול הדעת. כל עוד זה טעים לך, מריח טוב וזה בסדר, אז רוב הסיכויים, 99 אחוז, שלא יקרה לך כלום".