בפתח התוכנית, ד"ר מאיה רוזמן הסבירה על הקשר בין פסטה לחרדה, ולהערך התזונתי של הפחמימה האהובה כמאכל מרגיע.
לדבריה, "פסטה משביעה לזמן ארוך - בהשוואה לפחמימות אחרות, האינדקס הגליקמי של הפסטה נמוך. זה אומר שהיא מתעכלת לאט, מספקת אנרגיה לזמן ארוך, מתאימה יותר אם יש נטייה לסוכרת, ומשביעה ליותר זמן מאשר תוספות אחרות. פסטה על 'אל דנטה' משביעה אף יותר - בישול ארוך מדי של הפסטה עד למצב של רכות יתר, מקל על העיכול וגורם לכך שהפסטה תשביע לפחות זמן. בישול לדרגת 'אל דנטה' הוא המומלץ ביותר כשרוצים שובע לזמן הרב ביותר".
בהמשך, ביקשה להבהיר כי "'דורום' זה לא יותר בריא -מדובר בזן של חיטה שהוא קשה יותר, והקמח שעשוי ממנו מתאים יותר לפסטה ולא ללחם. גם 'סמולינה' זה לא אומר כלום מבחינה בריאותית, מדובר בדרגת הטחינה של החיטה, לגרגרים שדומים לסולת. פסטות מחיטה מלאה, הן עדיפות בהרבה. יש בהן יותר ויטמינים, יותר סיבים תזונתיים, והן משביעות אפילו יותר. מבחינת הערך הקלורי אין הבדל בינן לבין פסטות רגילות".
לטענתה של המומחית: "הפסטות הכי בריאות הן הפסטות ללא גלוטן שעשויות מקטניות. פסטה מקמח עדשים כתומות, פסטה עדשים ירוקות, פסטה אפונה וכו'. יש בהן אחוז חלבון גבוה, והרבה יותר ויטמינים וסיבים. לאכול מנה של פסטה כזו זה כמו לאכול מנה של קטניות, או במילים אחרות - זה יכול להיחשב למנת חלבון למרות שאוכלים, בעצם, פסטה".
לגבי הרוטב, הסיפור שונה לחלוטין. "שמנת אינו בהכרח יותר קלוריות מרוטב עגבניות. במיכל שמנת 10% כ־300 קלוריות, זה כמו שיש ב־2 רסק קטן עם כף שמן זית. כשמוסיפים לסיר שלם תוספת השמנת כבר לא משמעותית. אם משתמשים בשמנת 38% זה כבר יותר משמעותי כי היא מכילה 900 קלוריות במיכל", ציינה.
אז איך אפשר לשלב את המאכל האהוב בדיאטה? ד"ר רוזמן סיכמה: "כוס פסטה אחרי בישול כ־100 קלוריות. באופן רגיל אפשר לצרף כוס פסטה לחזה עוף וסלט כארוחת צהריים דיאטטית, או פסטה בולונז, אבל אם רוצים כמות גדולה יותר אפשר לאכול מנה של 2 כוסות פסטה עם סלט במקום ארוחת הערב או הצהריים (לא מומלץ כל יום כי אין חלבון בארוחה כזו). וכשמכינים בבית - אפשר שמנת 10% או רוטב עגבניות עם כמה שפחות שמן".