גם הדיאטה הקטוגנית, המציעה להוריד למינימום את שיעור הפחמימות שאוכלים, הפכה ליותר ויותר פופולרית בשנים האחרונות. בפינת 'טוב לדעת', הסבירה ד"ר מאיה רוזמן את רזי הדיאטה.
"הדיאטה הקטוגנית היא הגרסה הכי קיצונית של דיאטה דלת פחמימות: היא עשירה בשומנים, מכילה חלבון במידה מתונה, וכמעט לא כוללת פחמימות", הסבירה. "במקור, היא פותחה בשנת 1900 כדי לטפל בילדים חולי אפילפסיה - התברר שהיא משפרת את מצבם בצורה משמעותית, ובהמשך השנים הסתבר גם שהיא די יעילה לטיפול בסוכרת ואף מנעה את הצורך בתרופות לסוכרת בחלק מן המטופלים. גם כאן, למרות אחוזי השומן הגבוהים, נמצא שזו דיאטה שיכולה להוריד סוכר, לשפר פרופיל שומנים בדם, ולתרום לירידה במשקל. אבל חשוב לזכור: אין מספיק מחקרים ארוכי טווח על ההשפעות שלה לאורך זמן. בנוסף אין הרבה אנשים שבאמת עושים את השיטה הזו כמו שצריך מרוב שהיא קיצונית. הרבה אנשים טוענים שהם ב"דיאטה קטוגנית" אבל כשאני שואלת אותם מה הם אוכלים, התשובה רחוקה מאוד מלהיות תפריט קטו אמיתי. אבל, כמו שאמרתי, הכיוון בלבד הוא מספיק טוב, ובטוח יותר בריא".
עוד אמרה: "איך זה ייתכן שאוכלים חופשי ויורדים במשקל? יש כמה מנגנונים שפועלים יחד: הורדת הפחמימות מהתפריט. רוב הקלוריות המיותרות מגיעות מהפחמימות - לחמים, עוגות, נשנושים. בלי לשים לב - כשהן נעלמות, כמות הקלוריות הכוללת צונחת. חלבונים מדכאי תיאבון. פירוק החלבונים בגוף יוצר תוצרי לוואי שמשפיעים על אזורים במוח הקשורים לשובע. התוצאה: פחות רעב באופן טבעי. שריפת קלוריות גבוהה יותר - לגוף קשה יותר לעכל חלבונים לעומת פחמימות, ולכן הוא שורף יותר קלוריות בתהליך. גם תחושת השובע נשמרת לאורך זמן. כל הגורמים האלה יחד יוצרים ירידה מהירה יותר במשקל גם כשלא סופרים קלוריות באופן קפדני. ומה החסרונות? השיטה לא מתאימה לכל אחד: • היא לא מאוזנת תזונתית אם עושים אותה בצורה קיצונית. היא לא מומלצת למי שיש בעיה רפואית (בעיקר בכליות או נטייה לסוכרת). וגם לא כולם מסוגלים לוותר על לחם, פסטה ופירות. לכן, אם שוקלים לעבור לתפריט כזה, חשוב לעשות זאת עם ליווי מקצועי ולהתאים את התפריט לבדיקות הדם האישיות ולמצב הבריאותי, ולא בצורה קיצונית".