גם פחמימות הן סוג של נחמה
פחמימות הן פתרון קל וטעים כשאנחנו זקוקים לעידוד • האם הן באמת משפרות את מצב הרוח שלנו? • ד"ר מאיה רוזמן עם התשובה
פחמימות תמיד נעים לאכול, ולפעמים זה אפילו מרגיש שהן משפרות מצב רוח. האם זה נכון? מה ניתן לעשות עם החשק לפחמימות? ד"ר מאיה רוזמן התייחסה לסוגיה החשובה.
"הגישה שלי היא לא להימנע מאוכל לנפש, אלא לשלב אותו במידה הנכונה", הסבירה תחילה. "גם אם הוא פחות "בריא לגוף", לפעמים הוא בדיוק מה שהנפש צריכה כדי לא להישבר באמצע הדרך. דווקא כשלא מוותרים על כל "הדברים הטעימים", אפשר להמשיך לאורך זמן, בלי תחושת קיפוח, ובלי אשמה. ולאט לאט, גם האוכל לנפש הופך להיות בריא לגוף. אבל מאחורי הבחירה בעוגה או בפיתה חמה כשאנחנו עצבניים או לחוצים, יש גם כימיה אמיתית במוח. למה אנחנו נמשכים לפחמימות כשאנחנו עצבניים? כשאנחנו אוכלים מזונות עשירים בפחמימות פשוטות (כמו עוגות, לחמניות, שוקולד או פסטה לבנה), רמות הסוכר בדם עולות במהירות, והגוף מגיב בהפרשת דופמין, בנוסף יש כניסה מהירה של סרוטונין למוח. שני חומרים אלו הם בעצם נוירוטרנסמיטרים שקשורים לתחושת עונג, רוגע וסיפוק. זו הסיבה שביס מתוק באמת יכול לגרום לנו לחיוך קטן גם ביום מתוח במיוחד. אבל, וזה אבל גדול, התחושה הזאת קצרה מאוד. העלייה החדה בסוכר מתחלפת תוך זמן קצר בנפילת סוכר (היפוגליקמיה תגובתית), שגורמת לעייפות, עצבנות, צורך במתוק נוסף, ולעיתים גם תחושת ריקנות או אשמה. וזה בדיוק הרגע שבו אנחנו "נשבעים" שמחר נתחיל מחדש".
בהמשך הבהירה: "מחקרים מראים: סוכר = מצב רוח רע לאורך זמן. במחקר גדול שפורסם ב־'Scientific Reports' נמצא שצריכה גבוהה של סוכר הובילה לעלייה של 23% בסיכון לדיכאון בקרב גברים. במחקר אחר מאוניברסיטת לונדון נמצא שתזונה עשירה בפחמימות מעובדות וענייה בירקות, דגים ודגנים מלאים, קשורה בשכיחות גבוהה יותר של חרדה ודיכאון, תזונה ים־תיכונית, לעומת זאת, שעשירה בשומנים טובים ובפחמימות מורכבות, דווקא התגלתה כמשפרת מצב רוח לאורך זמן. למה תזונה עשירה בסוכר פוגעת במצב הרוח לאורך זמן? ההשפעה היא ביוכימית: אכילה תכופה של פחמימות פשוטות גורמת לעליות חדות ומהירות ברמות הסוכר בדם, ומביאה להפרשת אינסולין בכמות גבוהה. בהתחלה זה מרגיש טוב כי הגוף מפריש גם דופמין וסרוטונין, שמעניקים תחושת סיפוק ורוגע. אבל תוך זמן קצר מגיעה הירידה החדה (“נפילת סוכר”) שמפעילה שוב את מנגנון הרעב, גורמת לעייפות, עצבנות ולעיתים גם לתחושת דכדוך. מעבר לכך, כאשר הגוף מתמודד שוב ושוב עם תנודות חדות כאלה, נוצר עומס חמצוני ודלקתי שיכול להשפיע על מערכת העצבים ועל ויסות הורמוני הסטרס. לכן, לאורך זמן, תזונה עתירת סוכר פשוט דווקא מחלישה את היכולת לשמור על מצב רוח יציב".
"מזונות מוכחים שמעלים את רמות הסרוטונין: דגנים מלאים (שיבולת שועל, קינואה, לחם מחמצת מלא), בננות, תמרים, שזיפים, אגוזים, שקדים וזרעי דלעת (עשירים בטריפטופן), דגים עשירים באומגה 3, ירקות ירוקים", שיתפה מאיה. "לסיום אני מציעה לנסות להכניס לסדר היום הרגל חדש נוסף: כדי לשבור את המעגל הזה, שווה להכניס הרגל קטן: לעצור לרגע ולשאול את עצמנו לפני הביס – האם מה שאני עומד לאכול באמת יעזור לי עכשיו? לפעמים רק השאלה הזאת מספיקה כדי לבחור טוב יותר – גם לגוף וגם לנפש. אני אישית לפעמים ממש רוצה משהו עם הקפה, ואז אומרת לעצמי שאת הקפה הזה אני אשתה בלי משהו לצידו, את הקפה הבא אשתה ביחד עם משהו מתוק אם עדיין ארצה אותו. ומה ההפתעה? לרוב אני לא רוצה כבר כי הקפה הספיק, ואני בכלל שוכחת שרציתי משהו".
