שוטף פלוס שלושים
מהי הדרך הטובה ביותר לשטוף ירקות ופירות? • ד"ר מאיה רוזמן עם האמת המלאה, והחומרים המיותרים לשטיפה שכדאי שנוותר עליהם • פינת המיתוס
רבים מאיתנו שוטפים ירקות ופירות במים בלבד, אך יש כאלה שבוחרים בשיטות ניקוי ירקות, ולרוב די מיותרות. אז מהי השיטה הטובה ביותר למשימה חשובה זו? בפינת המיתוס, הסבירה ד"ר מאיה רוזמן את הדברים.
"איך הכי טוב לשטוף ירקות ופירות?", פתחה. "כשמדובר בירקות ופירות עם קליפה אכילה אך ניתנת לקילוף (כמו תפוח, אגס, מלפפון, גזר, סלק, דלעת, דלורית, חציל): קילוף מסיר 80-100% משאריות הריסוס שעל הקליפה. ברוב הפירות והירקות, רוב חומרי ההדברה נמצאים על פני השטח, לא בתוך הפרי עצמו. אלו עם קליפה עבה כמו תפוזים, קלמנטינות, בננות, אפרסמון, אבוקדו, אחרי קילוף לא יישאר כלום. החיסרון: אין כזה. הסיבים והוויטמינים שבקליפה נמצאים גם בתוך הירק או הפרי לא. מוכרחים לאכול את הקליפה כדי לקבל אותם. שטיפה יסודית במים זורמים מסירה בממוצע 80% משאריות הריסוס. ומה זה "שטיפה יסודית"? מים זורמים (לא השריה בקערה), שפשוף בידיים, ובירקות קשים - גם עם סקוץ’ וסבון כלים (לא מתאים לפירות רכים או סופגים כמו תותים). אין צורך בחומץ, בסודה, בחומרים "מיוחדים" ויקרים".
בהמשך הוסיפה: "השרייה בנוסף לשטיפה במים זורמים: תותים, חסה ועלים ירוקים, ענבים, באלה חשוב במיוחד השריה קצרה + שטיפה. עלים כמו חסה במיוחד כדאי להפריד עלים, לשטוף כל עלה בנפרד במים זורמים + שפשוף עדין, וכדאי השריה קצרה (להסרת גם חול ואדמה) ואז שטיפה נוספת. זה מוריד חלק משמעותי מאוד מהשאריות. והכי חשוב לא להימנע מירקות ופירות. אנשים שמפחדים מריסוס וממעטים בירקות ופירות עושים נזק גדול יותר לבריאות. מחקרים מראים שוב ושוב: מי שאוכל הרבה ירקות ופירות בריא יותר".
