מי צריך את הגבינה הזאת בכלל?
רגע לפני חג השבועות, ד"ר מאיה רוזמן סיפרה כי צריכת גבינות אינה הכרחית לבריאות הגוף והסבירה: "אפשר להגיע לתזונה מושלמת גם בלי מוצרי חלב"
חג השבועות מתקרב ובא, ואיתו גם שלל ארוחות עמוסות בגבינות. אבל האם צריכת גבינות היא בכלל הכרחית מבחינה בריאותית? וכמה מלח מכילים מוצרי החלב? בפתיחת התוכנית, ד"ר מאיה רוזמן סיפרה על הדרך להגיע לתזונה מאוזנת גם ללא מוצרי חלב, התייחסה לנזקים הבריאותיים שעלולים להיות לצריכת מלח גבוהה, והמליצה כיצד לצרוך פחות מלח בתזונה היומיומית:
"לקראת חג השבועות, תהיתי האם חייבים לאכול גבינות מבחינה בריאותית. השורה התחתונה היא - לא. תחשבו על זה, בהיסטוריה של האנושות, במשך מאות אלפי שנים האדם צרך חלב רק כאשר היה תינוק ובתור ילד. אחר כך מוצרי החלב לא היו חלק מהתפריט. בערך לפני עשרת אלפים שנים, עם המהפכה החקלאית, האדם החל לגדל כבשים ופרות והתחיל לעכל מוצרי חלב גם כבוגר. מוצרי החלב אפשרו מקור נוסף של חלבון בתזונה.
מוצרי חלב וגבינה אמנם מוסיפים כמות יפה של חלבון וסידן לתפריט התזונה היומי שלנו, אבל מה יקרה אם לא נאכל בכלל מוצרי חלב? אין בעיה לקבל חלבון וסידן גם מקטניות, סויה וירקות. אפשר להגיע לתזונה מושלמת גם בלי מוצרי חלב, ואני באופן אישי משתדלת להמעיט בהם כמה שאפשר.
בנוסף, חשוב לדעת שהגבינות הן אחד המקורות המרכזיים לצריכת מלח בתפריט התזונה שלנו. צריכה גבוהה של מלח נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים להתפתחות מחלות. מאידך, הימנעות ממלח בתפריט היא לא פחות מזיקה. הגוף זקוק למלח. הנתרן דרוש למאזן הנוזלים, לתפקוד העצבים בגוף ואפילו למנגנון התכווצות השרירים. ולמרות זאת, ע"פ הסטטיסטיקה, רוב האנשים אוכלים כפול מכמות המלח שהגוף צריך, לפחות. ההערכה היא שבממוצע, אדם מבוגר צורך מעל 2 כפיות מלח ליום - וזה המון.
אצל צעירים, הגוף יכול להתמודד עם מלח בכמות כזו, אבל הרבה מבוגרים סובלים מיתר לחץ דם שעלול לגרום להתקפי לב, שבץ מוחי, פגיעה בראייה וגם בכליות. הבעיה העיקרית בצריכה גדולה מדי של מלח קשורה בכך שחוש הטעם מסתגל למלח. ככל שהזמן עובר, אנו זקוקים ליותר ויותר מלח כדי להרגיש את המליחות.
ממה הכי צריך להיזהר? רק 5% מהמלח שאנחנו אוכלים מגיע מהמלחייה בזמן הארוחה. רוב המלח שאנו צורכים נמצא במזונות קנויים ומעובדים. המסוכנים ביותר הם רטבים כמו רוטב סויה, רוטב צ'ילי או אפילו קטשופ, שיש בהם המון נתרן, ובנוסף אליהם צריך לשים לב במיוחד למאכלים שאוכלים בכמויות יותר גדולות, כמו גבינות בולגריות, פיצוחים וחטיפים (במיוחד בייגלה), וכמובן כל החמוצים. במלפפונים בחומץ אין הרבה פחות נתרן ממלפפונים במלח, ובזיתים יש לפעמים יותר מלח ממלפפונים חמוצים.
1200 מ"ג של נתרן שווים בערך לחצי כפית מלח. אם על האריזה של הבייגלה כתוב שהוא מכיל 1200 מ"ג נתרן ב-100 גרם, זה אומר שבקערית קטנה של בייגלה שמנשנשים - יש חצי כפית של מלח".
אז מהי הדרך היעילה ביותר להפחתת כמות הנתרן שאנו צורכים?
"כדאי לאכול יותר מזונות טריים, ופחות מזונות קנויים ומהירי הכנה. במקביל לכך, רצוי לאכול לעיתים יותר רחוקות את המאכלים שנחשבים למסוכנים יותר. למשל, בסלט עם גבינה בולגרית, קצת רוטב ו-2 פרוסות לחם - יש נתרן בשווי של כפית מלח. ב-3 מלפפונים חמוצים בינוניים, לדוגמה, יש חצי כפית מלח.
כיום קיימים תחליפי מלח על בסיס צמחי תבלין, שיכולים להועיל כי הם חוסכים את הצורך במלח. מאידך, כשמדובר במלח ים או בתחליפי מלח על בסיס אשלגן צריך להיזהר, מאחר ובחלק מהמקרים עודף אשלגן עלול להיות מסוכן - במיוחד אם יש בעיות לב".
