האם אכילה רגשית היא פתרון?
ד"ר מאיה רוזמן: "הנפש שלנו לא צריכה את זה. הנפש זקוקה לאהבה, לתמיכה, לביטחון, לרוגע, לשלווה, לשמחה. זו התזונה הנכונה לנפש ולא שוקולד ומאפים"
אוכל נועד להזין את הגוף. לאפשר לנו לגדול, להתפתח, להתקיים. חוסר באוכל גורם לחוסר יכולת להתרבות, חוסר יכולת לתפקד, וכמובן גם למוות בסוף. לא מחסור במזון באופן כללי, אלא אפילו חוסר במרכיב אחד בלבד יכול לגרום לזה – למשל חוסר בחלבונים, או חוסר באחד מן הוויטמינים, שכבר קרה בעבר שגרם לתמותה של אוכלוסיות שלמות.
אז מה זה אכילה רגשית? דיברתי בשבוע שעבר על החשיבות של שילוב 'נשנושי נפש' בדיאטה, כלומר דברים שאין להם בהכרח ערך תזונתי, אבל אם הם הופכים אותנו לשמחים ומאושרים, ואם הם עוזרים לנו להמשיך בתהליך הדיאטה וההרזיה ושינוי ההרגלים... אז אני בעד לשלב אותם בתפריט שלנו, בכמות מדודה כמובן.
אבל, אכילה רגשית זה לא נשנושי נפש מדודים שמשלבים בזמן דיאטה מאוזנת, בדרך כלל, אלא בולמוס של התנפלות על פחמימות וסוכרים, בדרך כלל, חסר שליטה, שעלול להגיע למאות אם לא אלפי קלוריות, והמטרה שלו אינה לספק לגוף מזון, אלא כביכול להאכיל את הנפש.
האם הנפש אוכלת פחמימות וחלבונים? האם הנפש זקוקה לויטמינים ומינרלים?
אז נכון שלפי התיאוריה יש מאכלים מסויימים שיכולים להעלות את רמת הסרוטונין במוח, שהוא חומר שמשפר לנו מצב רוח לדקות ספורות.
אבל צריך לזכור שהנפש שלנו לא צריכה את זה! הנפש זקוקה לאהבה, לתמיכה, לביטחון, לרוגע, לשלווה, לשמחה... זו התזונה הנכונה לנפש ולא שוקולד ומאפים...
וגם אם הם עושים לנו טוב לכמה דקות... האם הם פותרים את הבעיה?
אם אני עצובה כי אולי בטעות אמרתי משהו לא בסדר, או עשיתי משהו שאני מתחרטת עליו. אם אני עצובה כי מישהו אחר פגע בי, או כי משהו רע קרה...
האם שוקולד יפתור את הבעיה?
ממש לא. וגם אם זה לכמה דקות, אחר כך מתחרטים על הבולמוסים האלו של אכילה רגשית כך שמצב הרוח נהיה ירוד אפילו יותר.
אם בטעות פגעתי במישהו שוקולד יפתור את הבעיה, או שיחה עם אותו אדם?
אם אני עצובה על כך שאני לבד... האם פחמימות יפתרו את הבעיה?
הן לא פתרון ולא תחליף ראוי לשום דבר!
