עניין של גנטיקה
האם יתכן שיש גנים להשמנה וזה עובר בתורשה, ועד כמה זה משנה כיצד נפעל בנידון? • התשובה מפתיעה
כמדי שבוע, ד"ר מאיה רוזמן שבה אל פינת המחקר על מנת להציג לכם מחקר מפתיע וחדש שיחכים אתכם וייתן לכם כלים נוספים לבנות את התפריט היומי שלכם בצורה הטובה והבריאה ביותר. והפעם: האם השמנה היא גנטית?
לכולנו ברור שכאשר התזונה בבית לא טובה, הארונות מלאים בחטיפים, המקרר מלא בפחמימות, וההורים לא מהווים דוגמה בעצמם, אז זה מה שהילדים ילמדו ויפנימו, ורוב הסיכויים שכך יתנהגו כמבוגרים. אם אין חינוך לארוחות מסודרות, אם ההורים מוותרים לילדים שמתעקשים לאכול ממתקים במקום ירקות... אז די ברור לאן זה מוביל.
אבל האם יתכן שיש גנים להשמנה וזה עובר בתורשה, לא משנה מה נעשה?
מחקרים שנערכו לאחרונה מראים שלמרות יכולת ההשפעה שלנו, 70% מן ההשמנה היא גנטית, ורק 30% מהסביבה. הנה כמה דוגמאות למחקרים מעניינים:
- מחקר בו בדקו כמעט 900 זוגות תאומים בגיל 7 עד 16 בטקסס בארהב. על פי התוצאות, היתה התאמה של 80% במשקל של התאומים ובמדד ה-BMI שלהם. גם מחקרים קודמים בנושא הראו שההשפעה הגנטית היא של 50- עד 80 אחוז, בעוד השפעת הסביבה היא רק 30%. אבל לא להתייאש! 30% זה הרבה וזה אומר שאפשר לנצח את הגנטיקה, אם רוצים.
- מחקר אחר מצא שאם אישה בעודף משקל בהריון, זה מגדיל את הסיכון של הילד שלה להיות בעודף משקל.
- נמצא שקצב המטבוליזם ושריפת הקלוריות היומית גם היא גנטית. יש משפחות בהן כולם שורפים מעט, והסיכון לעלות במשקל גבוה יותר. נמצא גם שיש הבדל ביכולת לאגור שומן.
- הסיכון להשמנה אצל נשים שהאחיות שלהן השמינו – גבוה ב 40%.
- נשים עם נטייה משפחתית להשמנה שעשו פעילות גופנית במשך שנה עלו במשקל, נשים בלי נטייה משפחתית עשו את אותה פעילות גופנית במשך שנה וירדו במשקל.
- התגלו הבדלים גנטיים ברמות תחושת הרעב – יש אנשים שכל הזמן יותר רעבים מאחרים, גנטית.
אז מה עושים אלו שיש להם תורשה של שמנים?
גם עם תורשה כזו אפשר לשמור על משקל תקין. תזונה נכונה, פחות מזונות מעובדים, פחות מתוקים ופחמימות, הרבה פעילות גופנית.
