לקראת יום הסוכרת הבינלאומי שחל מחר (ש'), ד"ר מאיה רוזמן הסבירה על המדד: "הוא מתאר את ההבדל בהשפעת מאכלים עתירי פחמימות, על רמות הגלוקוז בדם. הפחמימות שמתפרקות ומתעכלות בקלות גורמות להקפצה ברמות הסוכר בדם, מה שדורש גם הפרשת כמות גדולה של אינסולין, ולהן יש אינדקס גליקמי גבוה".
עוד הוסיפה: "הפחמימות שנספגות לאט יותר, נותנות אנרגיה לזמן ארוך יותר, לא מקפיצות את הסוכר בדם בצורה חדה, מצריכות פחות אינסולין, ולהן אינדקס גליקמי נמוך יותר. מאכלים עם אינדקס נמוך טובים יותר אם יש נטייה לסוכרת, וגם בזמן דיאטה, אבל זה לא חד משמעי - למשל פרוקטוז סוכר הפירות עם אינדקס נמוך יותר מסוכר לבן, אבל הוא עלול לגרום לתנגודת ולסוכרת סוג 2".
ד"ר רוזמן הסבירה גם על הבעייתיות של המדד: "הוא מתייחס למאכלים בפני עצמם כשהם נאכלים לבד. למשל, האינדקס של תפו"א הוא גבוה, אבל מי אוכל תפו"א לבד? השילוב עם חלבונים ושומנים מעכב את תהליך העיכול וספיגת הסוכרים כך שלארוחה עצמה כולה אינדקס נמוך".
בנוסף ד"ר רוזמן הדגישה שצצריך להתייחס לכמות הפחמימות שנצרכת בארוחה למשל, אם אוכלים 3 ענבים לא צורכים כל כך הרבה סוכר, ולכן זה לא יקפיץ את רמות הסוכר בדם, כמו אם אוכלים קערת ענבים.