בפינת המיתוס השיבה ד"ר מאיה רוזמן לשאלה שמטרידה את מנוחתם של מאזינים רבים: סוכר או שומן, מה יותר משמין?
לדבריה, "אחת השיטות לירידה במשקל או שמירה עליו היא ספירת הקלוריות שצורכים במשך היום. ההתעסקות בלתי פוסקת בקלוריות ובדיקת הערך האנרגטי של כל מוצר או מזון שאוכלים - היא מתישה ואף עלולה לגרום להפרעות אכילה, ובנוסף לכך רחוקה מאוד מלהיות מדויקת. עדיף להקפיד על תזונה נכונה ובריאה באופן כללי במקום לבדוק אם פרוסת לחם קל מכילה 37 או 42 קלוריות".
מה הסיבות לכך? הנה כמה דוגמאות. "1,000 קלוריות מחלבונים אינן כמו 1,000 קלוריות מפחמימות החלבונים גורמים לגוף לשרוף יותר קלוריות בזמן העיכול שלהם והספיגה שלהם בגוף", הסבירה המומחית והוסיפה: "דיאטה של 1,000 קלוריות שמכילה כמות גדולה יותר של חלבון, תוביל לירידה גדולה יותר במשקל בהשוואה לאותה כמות קלוריות שרובה מפחמימות. פרט לעובדה זו, החלבונים גורמים לתחושת שובע גדולה יותר ולירידה בתיאבון ובחשק לנשנש".
עוד ביקשה להבהיר: "כשכתוב על מוצר מסוים מספר הקלוריות במאה גרם, מדובר בתוצאה של מעבדה מסוימת שמצאה את הערך הנקוב. מעבדה אחרת הייתה מוצאת ערך אחר. כשכתוב על פרוסת לחם קל 37 קלוריות, זה לא בהכרח מדויק. שימו לב שלא כל הפרוסות באותו גודל ואותו משקל בדיוק, מה שאומר שלא ייתכן שבכל הפרוסות אותו מספר קלוריות".
לבסוף סיכמה: "אם אידרש לכתוב בערב כל מה שאכלתי באותו יום ולספור כמה קלוריות צרכתי, סביר להניח שאשכח בתמימותי לספור את הקלוריות של החלב בנס הקפה, את חצי פרוסת הגבינה הצהובה שהכנסתי לפי בזמן הכנת הכריך לבן שלי, את רסק העגבניות שהכנסתי לשעועית הירוקה שבישלתי, ואת רבע העוגייה שטעמתי אחרי שידור חי. מדובר בעוד כמה מאות קלוריות שלא אספור אבל בהחלט נחשבות בזמן דיאטה, גם אם לא סופרים אותן. בקיצור - מקווה ששכנעתי אתכם שעדיף להתעסק עם תזונה בריאה ולא להשקיע כל כך הרבה אנרגיה בספירת קלוריות".